במרץ 1994, כשנה וחצי לפני הירצחו, הוזמן יצחק רבין לנאום בפתיחת הוועידה התשיעית של הנוער העובד והלומד. בנאום שנשא שם ניסח צו "עשה" לנוער הישראלי: "לקיים את אשר ראוי לקיים, לשנות את אשר דרוש שינוי".
י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995 יום השנה ה23 לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין.
בדרך כלל ביום זיכרון אנו עוצרים וזוכרים , זוכרים אנשים שעזבו את העולם מכל מיני סיבות – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל , יום השואה והגבורה , אזכרה לבן משפחה – הזיכרון מאוד ברור ונצחי, הזיכרון ביום רבין הוא כי נרצח ראש הממשלה שלנו ע"י יהודי, רק בשל התנגדות לעמדותיו הפוליטיות, ומעשה זה הפך לחלק מרכזי ביותר בהיסטוריה היהודית ישראלית ויישאר שם לעולם ועד. יחד עם זאת ערעור קיומי נוסף שנפגע ביום זה הוא הדמוקרטיה, החופש שלנו כעם במדינה חופשית. לרצח הפוליטי של רבין היו השלכות בכל תחומי החיים – בהרבה מובנים, כיוונים והיבטים. אין רק לקח אחד, אין רק תובנה אחת. גם על זה אנחנו חלוקים וטוב שכך. האם רצח רבין מחייב אותנו להמשיך את מורשתו? מהי בכלל מורשתו? האם החברה הישראלית צריכה להפסיק את הוויכוח הפוליטי שקדם להירצחו? התשובה היא חד משמעית לא!! אנחנו חייבים להמשיך להתווכח, לברר את המחלוקות בנינו ומותר לנו גם לא להסכים אבל ההכרעה צריכה להיות בידי הרוב – זו מהות הדמוקרטיה.
איך מנהלים ויכוח? איך מיישבים מחלוקות? תמיד עשינו כל שביכולתנו כדי לחנך אתכם לשאול שאלות קשות ולנהל ויכוח, גם מבלי להסכים. כי זו הדמוקרטיה במיטבה.
יגאל עמיר רצח את ראש הממשלה אבל האם הוא היה לבד ? עם מי הוא התווכח? עשב שוטה אמרו , שיתף את החברים הקרובים שלו אבל אף אחד לא האמין לו … אמרו. אף אחד לא חלם שמשהו מסוגל לעשות מעשה שכזה – אבל זה קרה !
למדנו יחד היום על ערבות הדדית , האחריות שלנו כלפי האחר לראות או לשמוע את המציאות ולעשות מעשה .
כולנו חברים בכל מיני קבוצות חברתיות , הרשתות החברתיות מלאות בהאשמות שווא, שמועות זדוניות שהופכות ברגע למציאות, סרטונים אלימים ומבזים ואמירות שחברה מתוקנת לא יכולה לשמוע. ומה אנחנו עושים עם זה ? אנשים נתקלים בתופעות ובאמירות שלא מוצאים חן בעיניהם ומיד, בהינף מקלדת ובגסות לב מקללים, מגדפים ללא גבול, ללא מעצור או מחשבה. חופש הביטוי, שהוא ערך יקר מפז הופך לעיתים קרובות לחופש הביזוי והשיסוי. בידכם, תלמידים יקרים לעשות את השינוי!!
עלינו לגלות אחריות, ולא לתת לאותם פירות באושים להכתיב את אופי ההתבטאות, לגלות ערנות לתופעות המכרסמות בנו ולעשות, לדווח , לשתף, להושיט יד ולא להסתתר מאחורי ולקוות כי זה לא יגיע אלינו – ערבות הדדית היא לא צירוף מילים בעלמא כי אם ערך מכוון פעולה אחרת אנחנו שותפים למעשה… בואו יחד נערוב לאחר נראה את האחר נכבד את האחר ונייצר חברה שיודעת להתווכח ולא להסכים בדרכי נועם …
זו הדרך היחידה להתקיים כעם במדינה חופשית ודמוקרטית.
אסיים בתפילה לעילוי נשמתו של יצחק רבין, המנהיג שהקדיש את חייו לבניין עם ישראל בארץ ישראל, לחיזוק וביסוס המדינה ונרצח ע"י בן עמו.
אַדְּרַבָּא,
תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ
וְלא חֶסְרוֹנָם,
וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ
בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ,
וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה
מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה...
יהי זכרו ברוך.