טקס יום הזיכרון לרצח רבין – דבר המנהל

טקס רבין – תשפ"ג 2022

לאחר כיבוש ירושלים בידי מלך בבל וחורבן הבית הראשון, נבחר גדליה בן אחיקם לשלוט על תושבי יהודה. נאמר עליו כי היה מנהיג אמיץ ואיש חזון, שביקש שלום ורווחה לעמו. זמן קצר לאחר ראשית כהונתו, נרצח גדליה בידי יהודי בן עמו, ישמעאל.  את המעשה הנורא הזה, הרצח הפוליטי הראשון בתולדות עם ישראל שבנו והזכרנו לאורך השנים בכל ג' בתשרי – מועד צום גדליה. למעלה מאלפיים שנה לאחר מכן – ושוב התעוררנו לסיוט דומה. בליל י"ב בחשוון התשנ"ו, הרביעי לנובמבר 1995 בשעה 21:42 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, קם לו בשנית רוצח מתועב מבני עמנו והחליט לגזול את חייו של מנהיג אשר נבחר באופן דמוקרטי. בלילה ההוא, בכיכר מלכי ישראל, נפער "בור תחתית אפל" בלבה של החברה הישראלית, כמאמר מילות השיר שהושר על בימת העצרת, מילים שנספגו בדמו של יצחק רבין.                                                                            

תלמידות ותלמידים יקרים, בצד זיכרון האדם, אני ציפייה כי נזכור גם את לקחי הרצח, את הסכנה הנוראה שממנה הזהיר רבין בחייו וזו שהובילה למותו – הסכנה שבהסתה, שבשנאה, שבחריגה מגבולות מהמחלוקת הלגיטימית לעבר האלימות. בכל מחלוקת שתהיה – לעולם אין להרים יד. לעולם. אנחנו המורים והצוות, שהוכנו בתדהמה כצעירים במדינה בה אירע הרצח, שואלים את עצמנו היום: מה היינו רוצים שתדעו על רבין המנהיג? אנו רוצים שתדעו מי היה האיש, מיהו רבין האדם – לוחם הפלמ"ח, מפקד חטיבת "הראל" במלחמת העצמאות שנתן את כל שנותיו בחדר הפיקוד הקדמי של מדינת ישראל. רבין שהיה אלוף נעוריה של ארץ ישראל. רבין שהיה הצעיר שבאלופי צה"ל, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים – מלחמה שאיחדה את ירושלים, העיר שלמענה לחם וחלם. שעליה אמר רבין: "ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו ולחלומותיו של כל יהודי".                                                                                                             

תלמידות ותלמידים יקרים, שלא כמו בשנות ה-90, הימים היום – ימים של קידמה טכנולוגית. אנחנו חיים בתקופה סלולרית מתקדמת. תקופה של פייסבוק, וואטסאפ, טיקטוק, טוויטר ואינסטגראם, של זרימת מידע ומצלמות לכל אחד בכל רגע. לצערי גם ההסתה הופכת להיות קלה יותר. גם הלהטת האווירה נהיית לנגישה יותר. את ההסתה של שנות התשעים תופסת היום תופעת ה"שיימניג". היכולת שלנו להעליב אדם בלי בדיקת העובדות, בלי פרופורציה למעשיו – פשוט להשפילו לעיני כל ולעודד את הציבור לעשות בו שפטים – זוהי ההתפתחות המסוכנת של החברה הישראלית 27 שנים אחרי הרצח.  עלינו ללמוד לקח מהרצח, לעולם לא להיות עם יד קלה על ההדק, או עם יד קלה על המקלדת. מילים אלימות מובילות למעשים אלימים, הסתה מובילה לרצח.  כך כתב יצחק רבין בנאום לפני נציגי הפדרציות היהודיות בארה"ב:    "אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו ובין שמתנגדים להם- כולנו אחים, כולנו יהודים וגורל אחד לכולנו".  הרצח הזה, האירוע הכואב והנוראי, יכול וצריך להיות בסיס לתיקון הפירוד ולהעמקת ה יחד והרעות. כוחם של היחד והרעות הם הכוח המיוחד שלנו. הם התקווה והבסיס לעתיד של כולנו. כי רעות שכזו לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח. תלמידים ותלמידות יקרים ויקרות,   אני מבקש מכם: קראו ולמדו את ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, ולמדו ממנה. אנא – דרשו איש בשלום אחיו.  עמדו על שלכם, אך הקשיבו לדעה החולקת.   בנו חברה משלבת, מחבקת ומכילה.  אל תפסיקו להתווכח, אל תעמדו מנגד,   אבל – נהגו כבוד באחר. בכל אחר. הנמיכו את הקול, הקפידו על הטון, הקשיבו לכל אחד. כי האחר הוא גם אתה. האחר הוא גם אנחנו.                                         

 יהיה זכרו של יצחק רבין ברוך..

הגדרות כלליות כניסה למערכת