| כתיבת עבודות עיוניות |
| עבודה עיונית היא עבודה עצמית בה ינסה הלומד להתמודד עם סוגייה מסוימת, להעמיק בה, להבהירה ולסכמה.
– כושר הלימוד העצמי של הלומד. – הכרתו דרכי לימוד מתקדמות. – התמודדותו באיסוף חומר. – יכולתו למיין חומר רלבנטי לעבודתו. – יכולת סינתזה של החומר הרלבנטי. מאפייני העבודה העיונית: – הלשון אינה אישית, (אינה כתובה בגוף ראשון) אלא: לשון כללית לשון תקנית לשון אובייקטיבית – מבנה לוגי – מבנה הגיוני בו יוצגו הרעיונות והעובדות. – רצף – העבודה תהא כתובה ברצף הגיוני. – ביקורת – הכותב יפתח ביקורת ויוכיח חשיבה עצמאית. – מהימנות והגינות – הכותב יציין את מקור החומר עליו הוא מסתמך, בדרך המקובלת. מבנה העבודה – עמוד שער: נושא העבודה באופן מודגש שם התלמיד מגיש העבודה הכתה שם המורה לו מוגשת העבודה. – תוכן העניינים: ממוספר על פי הפרקים השונים. – הקדמה: כתובה בנימה אישית. – מבוא: מחקרי מתאר בקצרה את: נושא העבודה. הבעיה המרכזית עליה מנסה העבודה לענות. משיב על השאלה: מדוע נבחר נושא זה. מתאר את המקורות לעבודה. מציין קשיים בעבודה. מתאר ומסביר את מבנה העבודה ומדוע נבחר מבנה זה. – גוף העבודה: בנוי וכתוב על פי ראשי הפרקים שנקבעו. – סיכום: מתאר את התשובה לשאלה שהוצגה במבוא. מביא מסקנות שעלו במהלך העבודה. (אם אין מסקנות – יש לכתוב). ניתן, ולא חובה, להביא התייחסות אישית בדבר דעה אישית לגבי החומר הנלמד. – רשימה ביבליוגרפית: כתובה על פי כללי הכתיבה הביבליוגרפית. – נספחים: טבלאות, תמונות, מסמכים, כל מה שאינו שייך ישירות לעבודה, אך הכותב מעונין בקיומו בעבודה.
מקורות מידע לעבודה עיונית א. מקורות מידע כתובים: אנציקלופדיות כלליות אנציקלופדיות נושאיות קבצי מאמרים בתוך ספרים ספרים, ספרי יען " ספר מביא ספר" כתבי עת קטלוג ספרייתי תוכן עניינים אינדקס רשימות ביבליוגרפיות המופיעות בספרים מראי מקום המופיעים בספרים ומאמרים ב. מקורות ממחשבים: תקליטור לחינוך ומדעי החברה של מוסד סאלד. תקליטור חינוכי – תקליטור בנושאי לימוד שונים. תקליטור בנושא אקולוגיה. תקליטורים בנושאים שונים באמנות. תקליטור פרשנות בתנ"ך = מקרא, "דעת מקרא". אינטרנט. – האם הנושא מעורר עניין? – האם הנושא קשור בעבודות קודמות שנכתבו בעבר? – האם הנושא אינו נדוש ושגרתי מדי? – האם יש די מקורות וספרות בנושא? – האם הנושא מנוסח בתמצות ובהירות? – האם הנושא ממוקד וספציפי? – האם הנושא מנוסח כשאלה שיש בה מימד של חקר ותשובה? – האם יש לתלמיד כלים על מנת למצות את הנושא? את שאלת החקר? – האם הוצגו שאלות וקשיים רבים מידי? – מהם הכלים העומדים לרשות הכותב בתחום המסוים בו הוא כותב?
כל ראש פרק: 1. קשור לנושא העבודה. 2. לא רחב מידי ולא מצומצם מידי. 3. מנוסח בצורה בהירה. 4. עוסק בנושא אחד ולא באוסף נושאים שאין קשר ביניהם. ראשי הפרקים מאורגנים כך: 1. יש ביניהם קשר הגיוני (סיבה ותוצאה, סדר כרונולוגי, מהכלל אל הפרט, מהפרט אל הכלל, או כל סדר הגיוני אחר). 2. אין ביניהם חפיפה. אין נושא המופיע בשני ראשי פרקים. רצוי: 1. לפתוח בפרק המסביר או פותח את הנושא. 2. לסיים בפרק שיש בו דעות או מסקנות מבוססות. כללים עליהם יש לשמור בסיכום פרקי העבודה – הפסקות השונות בפרק צריכות להיות בסדר הגיוני. –
|
