| טכס רבין תשע"ד קשה לשכוח איך בליל שבת הארבעה בנובמבר 1995 פרצה ההודעה על ההתנקשות ביצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. זוכרת את עצמי יושבת מול הטלויזיה כשהשידור נקטע ומתחילות להגיע ידיעות, עדיין מבולבלות ולא ברורות על מה שקורה בעצרת. באותו הלילה כמעט ולא ישנו, ניסינו ליצור קשר עם בני משפחה ששהו בעצרת ללא הצלחה, רשת הטלפונים קרסה מהעומס. נשארנו ערים, מרותקים למסך שדרכו הגיעה גם הידיעה על מותו של רבין. נשארנו כדי לפגוש את האנשים שחזרו מהעצרת סוערים והמומים. למחרת, בבית ירח, אני מורה בתחילת דרכה, זוכרת את הקושי לקיים מסגרת לימודית רגילה. התלמידים והמורים היו נסערים, רצו לדבר, לפרוק, לשתף, לנסות להבין, לחזור שוב ושוב על הרגעים שחוו. אחד התלמידים אמר לי: 'אני לא מבין למה אתם ממשיכים ללמד, הראש שלנו במקום אחר..', יכולתי להבין ללבו ועם זאת ידעתי כי מסגרת ושגרה מתחייבות אף יותר בזמן כזה ושומרות עלינו. ניסינו לשלב את הנושא בתוך הלימודים, אחד התלמידים בקולנוע אסף תמונות שהופיעו בעיתונים ויצר תוכנית אולפן מרשימה על רבין, תוכנית שעד היום משמשת אותנו בלימודי התקשורת (רק השבוע תלמידי כיתות י' הפיקו אותה). אתם, שנולדתם בסמיכות לרצח או לאחריו, לא הכרתם את רבין האיש, אך האירוע חייב להיחרט בלבכם ולא להישכח – כי רצח ראש ממשלה אינו רק רצח האיש, אלא איום ממשי על קיומנו כמדינה. איום על הזכות למחלוקת, על הזכות להתווכח ולא להסכים, על החובה לנסות ולמצוא חלופות ודרכים לפתרון וקבלת החלטות בחברה שלנו, עלינו לזכור תמיד את חשיבותה של הסובלנות וקבלת האחר. כתבה: אילנה עתיר טכס רבין 1995. אני אבא לשלושה ילדים בני שש, ארבע ושנה מרגיש שזה נורא מה שקורה במדינה אבל זה יעבור. יום שבת 4 בנובמבר, יום סתווי יפה. בערב מתוכננת הפגנה גדולה בעד השלום ונגד האלימות בתל-אביב. כל היום מדברים על זה ברדיו: על הסדרי התנועה ועל השתתפות חסרת תקדים של מפלגות ותנועות. בגליל מתקיים פסטיבל הזית ואני לוקח את שני הילדים הגדולים למסוק זיתים במראר. יהודים וערבים עובדים יחד במטעי הזיתים. אני מסתובב בין העצים וחושב לעצמי: כמה נפלא לגדל כך ילדים בישראל, איזו אוירה של תקווה ואופטימיות. בערב משדרים את העצרת מתל-אביב. המראה עליז ושמח ועוברים לערוץ אחר. הטלפון מצלצל סביב אחת עשרה ומישהו מוסר: ירו ברבין. לא קולט, זה לא ייתכן, בטח מישהו ירה זיקוק. מבזקי החדשות הולמים: רבין נורה ע'י יהודי, מועבר לבית החולים, מנותח, נרצח. כתב: דרור יפעה |