כתיבת עבודה עיונית

כתיבת עבודות עיוניות

עבודה עיונית היא עבודה עצמית בה ינסה הלומד להתמודד עם סוגייה מסוימת, להעמיק בה, להבהירה ולסכמה.

– כושר הלימוד העצמי של הלומד.

– הכרתו דרכי לימוד מתקדמות.

– התמודדותו באיסוף חומר.

– יכולתו למיין חומר רלבנטי לעבודתו.

– יכולת סינתזה של החומר הרלבנטי.

מאפייני העבודה העיונית:

– הלשון אינה אישית, (אינה כתובה בגוף ראשון) אלא:

לשון כללית

לשון תקנית

לשון אובייקטיבית

– מבנה לוגי – מבנה הגיוני בו יוצגו הרעיונות והעובדות.

– רצף – העבודה תהא כתובה ברצף הגיוני.

– ביקורת – הכותב יפתח ביקורת ויוכיח חשיבה עצמאית.

– מהימנות והגינות – הכותב יציין את מקור החומר עליו הוא מסתמך, בדרך המקובלת.

מבנה העבודה

– עמוד שער: נושא העבודה באופן מודגש

שם התלמיד מגיש העבודה

הכתה

שם המורה לו מוגשת העבודה.

– תוכן העניינים: ממוספר על פי הפרקים השונים.

– הקדמה: כתובה בנימה אישית.

– מבוא: מחקרי

מתאר בקצרה את: נושא העבודה.

הבעיה המרכזית עליה מנסה העבודה לענות.

משיב על השאלה: מדוע נבחר נושא זה.

מתאר את המקורות לעבודה.

מציין קשיים בעבודה.

מתאר ומסביר את מבנה העבודה ומדוע נבחר מבנה זה.

– גוף העבודה: בנוי וכתוב על פי ראשי הפרקים שנקבעו.

– סיכום: מתאר את התשובה לשאלה שהוצגה במבוא.

מביא מסקנות שעלו במהלך העבודה. (אם אין מסקנות – יש לכתוב).

ניתן, ולא חובה, להביא התייחסות אישית בדבר דעה אישית לגבי

החומר הנלמד.

– רשימה ביבליוגרפית: כתובה על פי כללי הכתיבה הביבליוגרפית.

– נספחים: טבלאות, תמונות, מסמכים, כל מה שאינו שייך ישירות לעבודה, אך הכותב מעונין בקיומו בעבודה.

מקורות מידע לעבודה עיונית

א. מקורות מידע כתובים: אנציקלופדיות כלליות

אנציקלופדיות נושאיות

קבצי מאמרים בתוך ספרים

ספרים, ספרי יען " ספר מביא ספר"

כתבי עת

קטלוג ספרייתי

תוכן עניינים

אינדקס

רשימות ביבליוגרפיות המופיעות בספרים

מראי מקום המופיעים בספרים ומאמרים

ב. מקורות ממחשבים:
תקליטור כתבי עת
–
אוניברסיטת חיפה,

תקליטור לחינוך ומדעי החברה של מוסד סאלד.

תקליטור חינוכי – תקליטור בנושאי לימוד שונים.

תקליטור בנושא אקולוגיה.

תקליטורים בנושאים שונים באמנות.

תקליטור פרשנות בתנ"ך = מקרא, "דעת מקרא".

אינטרנט.

שיקולי דעת בבחירת נושא

– האם הנושא מעורר עניין?

– האם הנושא קשור בעבודות קודמות שנכתבו בעבר?

– האם הנושא אינו נדוש ושגרתי מדי?

– האם יש די מקורות וספרות בנושא?

– האם הנושא מנוסח בתמצות ובהירות?

– האם הנושא ממוקד וספציפי?

– האם הנושא מנוסח כשאלה שיש בה מימד של חקר ותשובה?

– האם יש לתלמיד כלים על מנת למצות את הנושא? את שאלת החקר?

– האם הוצגו שאלות וקשיים רבים מידי?

– מהם הכלים העומדים לרשות הכותב בתחום המסוים בו הוא כותב?


קביעת ראשי פרקים לעבודה, לאחר הצבת הנושא ושאלת החקר

כל ראש פרק: 1. קשור לנושא העבודה.

2. לא רחב מידי ולא מצומצם מידי.

3. מנוסח בצורה בהירה.

4. עוסק בנושא אחד ולא באוסף נושאים שאין קשר ביניהם.

ראשי הפרקים מאורגנים כך:

1. יש ביניהם קשר הגיוני (סיבה ותוצאה, סדר כרונולוגי, מהכלל אל

הפרט, מהפרט אל הכלל, או כל סדר הגיוני אחר).

2. אין ביניהם חפיפה. אין נושא המופיע בשני ראשי פרקים.

רצוי:

1. לפתוח בפרק המסביר או פותח את הנושא.

2. לסיים בפרק שיש בו דעות או מסקנות מבוססות.

כללים עליהם יש לשמור בסיכום פרקי העבודה

– הפסקות השונות בפרק צריכות להיות בסדר הגיוני.

–